״ביום 01.03.98 נהרג אורי בהר עיבל, בפעילות מבצעית.
בבית נותרו אלבומים ותמונות המתעדים את שנות חייו הקצרות אך מלאות התוכן של אורי.
בני משפחה וחברים אוהבים, כואבים ומתגעגעים. יהי זכרו של אורי ברוך.״
על מנת להדליק נר, יש למלא שם או מסר אישי.
ניתן לכתוב ולהביע את רגשותיכם. המסר יצורף לנר המודלק
אוהבת ומחבקת.
חוה ובני אורבך
יזכור
יהיה זיכרו ברוך
מחבקים אתכם משפחה יקרה.
זוכרים אותך חבר
יהיה זכרו ברוך..
מיטל הרוש
זוכרים ונמשיך לספר על אורי תמיד.
ריקי ונימרוד ורד
אורי, חלפו להם 20 שנה מאותו יום ארור
התבגרנו, הקמנו משפחה, ונצרנו אינספור חוויות
ואתה, נותרת עלם צעיר עם חיוך ניצחי ועיניים בוהקות
מנותק מהזמן, מרחף בשמיים, ומתבונן על כולנו מלמעלה
20 שנה עברו מאותו יום נורא והחסר אינו מתמלא. תחושת האובדן, ההחמצה, הכאב אינן נחלשות. נוכחות וצורבות, ואתה נוכח יום יום. מחבקים אתכם באהבה כרמלה וסמי, גליה, תום וכל בני המשפחה.
מתגעגעים…
יהי זכרך ברוך
20 שנה. 20 שנה, איש ציפור.
ואתה נשאר מין זיכרון שכזה. חיוך, גובה, פג'ו 306…
לפני כשנה התחלתי לעבוד בחיפה, אחרי שעברנו צפונה. עברתי במרכז חורב, ונזכרתי פתאום, בפלאשבק מטורף, איך לקחת אותי לשם כשבאתי לבקר אותך בחיפה, כמה חודשים לפני שהתגייסנו. זה היה הביקור הראשון שלי בחיפה (ראינו את ספרות זולה בקולנוע יחד….) ובסה"כ הכרנו כמה חודשים לאחר שהיינו יחד בגיבוש.
ואני פתאום חושב – אם לא היית מת, האם היינו מחדשים קשר עכשיו שאני עובד בחיפה? ואיך זה היה יכול להיות?
20 שנה. אי אפשר לשכוח אותך.
עשרים וזוכרים
משפחת ברונשטיין מדליקה נר לזכרו של אורי ז"ל. לא שוכחים.
אורי יקר זוכרים ונזכור אותך לעד .
אורי יקר.אני חושבת עליך כל שנה פעמיים.ב1/3 וביום הזיכרון.
אני זוכרת את אותו בוקר בפרטי פרטים…
חיבוק גדול למשפחה שלך,שמור עליהם מלמעלה..
אורי שלי
אוהבת אותך ומתגעגעת
אוהבים
ערב יום הזיכרון 2018
לסמי וכרמלה, תמונות זכרון נהדרות
זוכרים
עשרים שנה של געגוע
וכולנו מחבקים את שמוליק כרמלה
והמשפחה
וזוכרים
אורי ורבקי
כואבים מאד,עם כל אוהביך.עליזה ומירון
אורי שלנו לעד.
אוהבים ומתגעגעים מאוד.
יהי זכרו ברוך. כמה עצוב!!
יהי זכרו ברוך.
מרג'ורי וזאבי קאופמן
בליבנו תמיד!