שנה אחרי שנה במשך תשע השנים האחרונות, אנו באים לכאן, כל ראשון במרץ, לאזכרה, ונדמה שבמשך תשע השנים האלו, מספר האנשים אשר באים לאזכרה – לא רק שאינו קטן – כמו ברוב האזכרות האחרות – אלא אף נראה שהמספר גדל והולך!!
וזאת למה – כי:
אורי היה חומד של ילד – אומרים את זה על כולם, אבל אורי באמת היה "מלח הארץ".
אורי היה חייכן – בעל חוש הומור – ועם הרבה חברים.
אורי היה גבוה ומרשים – ובעל משקפיים.
אורי היה גבר יפה תואר ותמיר – אבל בעל דיבור רך ונעים.
אורי היה חזק, ספורטאי מצוין – בעל נפש עדינה ואצילית.
בוגר ה"ריאלי" – וצנוע לכת.
יש לו הורים שהם "ארץ ישראל היפה".
אחות ואח – מקסימים.
הוא היה נווט קרב – שזה כמו טייס – אבל רק עם שכל.
בסתר לבנו כולנו רוצים שילדנו יהיו כמוהו – זן אהוב שהולך ונעשה נדיר יותר ויותר.
בגלל זה אנו באים לכאן כבר תשע שנים –
להוקיר את זכרו, להזכיר מי הוא היה, ולשמר את זכר האבטיפוס הישראלי, היפה, השורשי.
יהי זכרו ברוך.
ניר הירשהורן